בגדול המטרה לנסות לנסות ולנתח איך עשוי או עלול העולם להראות בעתיד כתוצאה מההתקדמות הטכנולוגית.
זה מאד שאפתני ולו מהסיבה שדי להסתכל על ה30 שנה האחרונות כדי להבין שאי אפשר לחזות את מה שלא ידוע, וכל תחזית היא רק על בסיס דימיון ומה שכבר ידוע בהווה. ובכל זאת ננסה..
חלק על בסיס קריאה שוטפת של בלוגים, חלקם על דמיון והיגיון וחלקם על סמך ספרי popular science.. (ההיסטוריה של המחר, למשל)
החיזוי הראשון נוגע למגמה הטכנולוגית והשני באופן קורלטיבי למגמה האנושית.
נתבונן על כיוונים טכנולוגים מובהקים שמתקיימים בשנים האחרונות וננסה לנתח לאן הם עשויים להוביל אותנו:
- פענוח הגנום האנושי - בשנים האחרונות אנחנו רואים התקדמויות משמעותיות בפענוח הגנום האנושי, וביכולת לעקוב אחר ההשפעות של שינויים בDNA כתוצאה ממוטציה או שינוי מכוון.
- ישנה התקדמות משמעותית בבינה מלאכותית ובמכונות שמסוגלות לייצר קוד בעצמן על סמך קבלת פידבקים חיצוניים.
- internet-of-things - העולם הולך ומתרשת - בגדים, מקררים, מכוניות, שעונים, משקפיים, מדי דופק, ... רכיבים שונים מדברים אחד עם השני ומעדכנים בסטטוס הנוכחי שלהם ובכך מפעילים מכונות מצבים ברכיבים אחרים שגם הם בתורם מסיקים מסקנות ופועלים בהתאם ללא מגע יד אדם. למשל, אני נמצא בדרך מהעבודה הביתה, WAZE מעדכנת את הבוילר שמתחיל לעבוד ולחמם מים, מכונת האספרסו נדלקת וההזמנה הקבועה לסושי יצאה מהמכשיר הנייד והארנק האלקטרוני עודכן וכבר שלח אישור הזמנה. ואלו רק האזורים שקבענו לתכנת מראש, באותה מידה יכולה להיות מכונה לומדת של השגרה שלנו (כמו השירות שגוגל מציעה היום) והיא כבר תבצע את הלוגיקה המוצעת לעיל גם ללא הגדרה מוקדמת.
- מכונות זעירות (MEMS) - מדובר במכונות הבנויות ברובן ממוליכים למחצה ובשל גודלן כבר מתמודדות עם אפקטים קוונטיים. ייעודן יכול להיות ממכונות רפואיות לניטור, בקרה ותיקון של גוף האדם (דיווח ותיקון עורקים דלקתיים/ מסויידים) ועד למכונות זעירות שמסוגלות לעבוד ולתקשר כנחיל לטובת חיזויי מז"א, ניקוי זיהומי אוויר ועד איסוף מודיעין.
- תקשורת מרוחקת "טלפאתית" - כבר היום קיימים ניסויי תקשורת בהם רואים כיצד ניתן לקלוט מחשבה מאדם אחד ולשדרה בהצלחה לאדם מרוחק ביותר אחר באמצעות קליטת גלי מוח פענוחם ושידורם.
אוטומציה מחד ואבטלה מאידך - הניסיון לחסוך ולהתייעל כל הזמן יוביל בסופו של דבר לאוטומציה של כל מה שאפשר להפוך לאלגוריתם. לכן נצפה לראות נותני שירותים (בנקאים, טלמרקטינג, שירות לקוחות, פקידים...), עבודות צווארון כחול (נגרים, חקלאים, סנדלרים, ..) ואף עו"ד ומורים מוחלפים על ידי מכונות שיוכלו לבצע את העבודה עשרים וארבע שעות ביממה באופן המותאם ביותר לכל לקוח יחד עם אינסוף סבלנות וקשב.
מכאן אפשר לרוץ לספקולציות של בטלה "כאם כל חטאת" - שעמום, פשע, הדרדרות ערכית... בקיצור יאללה בלאגן.
אז אם נצפה לראות אבטלה רבה בעתיד.. אז מי יעבוד בעצם? אפשר לחשוב על סיטואציה שבה המכונות עושות כמעט הכל ורק ה UBER-MENCH שורד, "על האדם". האדם שייתן ערך מוסף אמיתי לחברה יהיה אותו גאון, אותו "על אדם" שלאינטלקט שלו יהיה ערך מוסף. אותו על אדם עשוי גם להיות שייך לאליטה שהשביחה את בניה ובנותיה גנטית - גאונים, בריאים באופן יוצא דופן ויזכו לחיים ארוכים ביותר..
שיתופיות המידע והתפוצצות האינטלקט - היכולת לשתף מידע גולמי (כזה שלא מעובד לכדי מחשבה סדורה הניתנת לביטוי בע"פ) בין אנשים מרוחקים עשויה להיות שקולה למעין מוח אנושי אחד גדול. איפשור קיום רב שיח טלפאתי שכזה יאפשר לפתור בעיות קשות מחד ומאידך עשוי להסיר מחסומי שפה שהיו קיימים עד היום. החיבור של קונספט טכנולוגי זה יחד עם קיומם של מוחות מושבחים עשוי להוות פריצת דרך באינטלקט האנושי יותר ממה שניתן לדמיין.
מבחינה חברתית מדובר בשינוי החברתי הבא אחרי MIRC ו FACEBOOK. היכולת הפוטנציאלית לעבור משיתוף תוכן טקסטואלי ומילולי לשיתוף גולמי כמעט חוויתי למעשה עשוי לבצע תהליך הפוך לניכור של עידן הרשת ויקצין תופעות קיימות. מספיק לדמיין שמהרגע שאני קם בבוקר ועד שאני הולך לישון (אולי גם בזמן שאני ישן?) אני מחובר למשתף המחשבות ובעצם הופך לחיה חברתית יותר ואולי גם אמפתית יותר. קל גם לחשוב על הצד השני והפחות חיובי של המטבע.
שינוי עולם הערכים - אי אפשר לדבר על שיתופיות מידע בכלל וברמה של המחשבה הגולמית בפרט בלי לדבר על צנעת הפרט והשתנות עולם הערכים. בעולם שבו אנשים יכולים לחלוק מחשבות ללא דיבור, בעולם שבו אנשים מתמזגים עם העולם הוירטואלי אם באופן ביוני ואם באופן מוחלט (מי צריך גוף שאפשר לשמר את רק את המוח?) ברמה הפרקטית אין מקום לפרטיות. זה לא סוד שכבר היום האח הגדול יודע עלינו הכל. הכל. אני לא מתכוון שזה מה שנכון שיהיה אלא רק קובע שמי שירצה להיות חלק מהעולם בעתיד יצטרך לוותר על ערך הפרטיות תמורת ערך חופש המידע, או זרימת המידע. האנשים שיהיו ה Early Adaptors המהירים ביותר של הקונספט הזה יהיו השליטים או קובעי הטון של המחר. אפשר לראות זאת כבר היום בפייסבוק והאינסטגרם. אלו שמוחלים על פרטיותם ומשתפים בכל עיטוש גירוד הם אלו שתופסים את הקשב שלנו. קשב = זמן = השפעה = כוח. שתי שאלות שעולות מהמצב הזה - ראוי לשאול מה המשמעות של הזהות שלי? והאם בכלל ניתן יהיה להתקיים בעולם בלי לוותר על הפרטיות האישית?
אנרכיזם בפוטנציה - הקטע הבא אולי נשמע קצת דמיוני אבל.. בעולם שבו ערך הפרטיות נמוך עולם אבטחת המידע ינוע דווקא אל מול איומי חופש זרימת המידע. אנרכיסטים השייכים ל"בני התמותה המשועממים והמובטלים" ירצו לפגוע בעולם הוירטואלי על ידי התקפות שונות ומשונות, פריצה למאגרים שונים עד לכדי הפרעות לתשתיות האנרגיה עליהם העולם הזה מבוסס (פגיעה בחברות ה"חשמל" והאנרגיה שיהיו רלוונטיים בעת ההיא). חברות האבטחה שיקדימו להגן על חופש הזרימה מ.. ואל.. הפרט ומול המאגרים וספק האנרגיה והשירותים יהיו אלו שיצליחו.
ועוד קצת על החברה העולמית - העולם העתידי הוא עולם המעמדות - בתחתית הסולם של הכוח עומדים האנשים שימשיכו לחיות כפי שחיו באלפי השנים האחרונות, מבודדים, מנותקים מטכנולוגיה ונלחמים לשרוד יום יום - מחלות, מלחמות שבטיות ומזון. מעליהם העולם המערבי שהתגבר על מלחמות קיומיות, על רוב המחלות האפידמיות ועל בעיית המזון. בעולם המערבי המעמדות יחולקו לפי אלו שיש להם גישה להשבחה גנטית ואלו שלא מסיבות כלכליות, פוליטיות ודתיות. בעלי הגישה להשבחה הגנטית יזכו לחיי נצח (או קרוב לזה), יתרונות אינטלקטואליים משמעותיים והם יהיו אלו שיישלטו - תאגידי ענק של רובוטיקה, פוליטיקה, הון ועוד. מעמד הביניים, לא יודע למה אבל ישר עולה לי לראש הודו, יחיה אמנם במציאות "טובה" מזו של המעמד המנותק, אך כפי שכתבתי קודם יהיה נתון לפערים עצומים ויהיה דה פקטו מעין מעמד "עבדים", כפי שמתאר ניטשה בספרו על ה"על אדם".
מה יהיה על הדת - כוחן של הדתות המובילות יחלש לדעתי אך לא הדת או האמונה הדתית. זאת מכמה סיבות:
פחות פחד - פחות מלחמות קיומיות, פחות תמותה ממחלות ופחות בעיות של פרנסה שאליהן מכוונות הדתות הראשיות.
יותר מטריאליסם - במקום שבו הכל מטריאליסטי באופן קיצוני אין קסם או מקום לקסם כפי שבא לידי ביטוי הנס בדתות השונות.
מאידך הצורך בדת מוטבע בנו. הדת כמענה לריקנות, שעמום, חיפוש המעבר בכל מחיר, ריגוש, אקסטזה תשוקה וכמיהה לא יעלם ואף יקצין. אין סתירה בכך שהחוויה הדתית או הצורך הדתי ימצא את סיפוקו בתוך העולם הטכנולוגי. איך בדיוק אין לי מושג.
לדעתי, חיים מלאים = חיים עם יותר חוויות (אולי עם סך חוויות חיובי יותר בממוצע). אני לא בטוח שאריכות ימים היא גם הבטחה לחיים מאושרים יותר.
וקצת פילוסופיה לסיום - אנחנו לא מבינים עדיין מהו רצף המחשבות המהווה את התודעה שלנו והאם בכלל קיימת כזו (האם קיים "אני" או ש"אני" זה רצף אירועים מחשבה יחד עם זיכרון). אבל אם נניח לרגע את נושא הנפש/ נשמה ונאמין במודל המטריאליסטי שאומר שהכל חומר, אז לאדם המערבי עשויה להיות שאיפה לחיות חיי נצח שהמימוש שלהם עשוי להיות בגוף אנושי (הנדסה גנטית) או על ידי שיעתוק רצף המחשבות הזה יחד עם הזיכרון אל מכונה וירטואלית. מאד יכול להיות שהילדים של היום שחיים בעולם המערבי ו"זוכים" להנות מיתרונותיו וחסרונותיו יחיו לנצח. האנושות תתחלק לשניים בני האלמוות ובני התמותה. מזכיר משהו מסיפור נוח...
בגדול אני מסכימה עם כל הדברים שאמרת אבל כן רוצה להציע כיוון אופטימי יותר- תרופה לתרחישים הפסימיים שציירת והיא 'חינוך' כי לכל הכיוונים הטכנולוגיים שציינת יש השלכות שליליות וחיוביות [לדו' אינטרנט הדברים יכול לסייע בשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה הכללית] אבל מבחינתי בעצם השאלה עולה למה נחנך בעתיד? האם חינוך לפיתוח טכנולוגי בהכרח אומר בידוד חברתי והפסקת מקצועות שונים? או שאולי אם נחנך לסקרנות, לערבות הדדית, לחברתיות ולאמפתיה, נוכל לתעל את המשאבים שמתפנים, את הטכנולוגיות, לעבודות חברתיות או מוסריות יותר, לחברה טובה יותר?!
השבמחקעובר לי בראש הניסוי של הארלו שבו האכילו גורים של קופים על ידי אימא מברזל והם מתו בגלל שלא קיבלו חום ואהבה – והמסקנה של הניסוי היא שיש דברים שחשובים להתפתחות לפחות כמו צרכים פיזיים וזה תמיכה רגשית וחברתית. אז אולי בעצם כמו בניסוי, חברה טכנולוגית ואוטומטית לא תענה על הצרכים שלנו ולכן אולי כן יווצר מצב שבו למרות התפתחות טכנולוגית משמעותית אנחנו לא נחפש ולא נשאף ליצור חברה כל כך מתקדמת, אלא נעצור ונתמקד בחינוך לערכים - סקרנות, אמפתיה, חברותיות. אולי בעצם מה שאני רוצה לטעון זה שלא ניתן לנתק את נושא הנפש/ נשמה שאותו מפתחים באמצעות חינוך